לעשות שיר משיר | 80 | גם מתיו ארנולד, במסתו הידועה "על תרגום הומרוס", 2 כתב דברים דומים . שיאה של גישה זו — שיא כמעט פרוורטי — מתגלם בתביעתו של ולדימיר נבוקוב לדיוק בתרגום "יבגני אונייגין" לפושקין . במאמר שוצף - קוצף הכריז כי "התרגום המילולי המסורבל ביותר שימושי פי אלף מכל פרפרזה יפהפייה" . שימושי — כן, אבל רק לסטודנט הלומד רוסית, ולא למי שמבקש לחוות את פושקין, ולוּ רק את אפס קצהו . הוא הדין באנגלי החפץ לטעום משהו מהומרוס . אם אינו יודע יוונית עתיקה — וזה חל כיום, שלא כמו בימים עברו, על רוב הקהל האנגלי — יזדקק אל נכון למתרגם ש"ידַמה לו מה היה הומרוס אומר אילו היה אנגלי", כלומר למתרגם שיערה לעורקי תרגומו את חייו, כולל את שפתו וכל הכרוך בה — היסטוריה, תרבות, קונוטציות . ואיני מתכוון לאימפריאליזם התרבותי של מתרגמי ההשכלה שלנו, שהפכו את רומיאו וג'ולייט לרם ויעל, ואת אותלו לאיתיאל הכושי ; או לאימפריאליזם של מחברי הסונטים הראשונים באנגליה של המאה השש - עשרה, שעשו בפטררקה כבתוך שלהם ולא ראו כל פסול בהפיכת האוהב הפטררקי החולמני לאיש חצר אליזבתני שאפתן ( בלי לציין כמובן את שם המשורר המקורי ) . ...
אל הספר