86 דוד שחר ויהודה מאמונתם ולכפות עליהם אורח חיים יווני ומנהגים יווניים . ביד אכזרית הושלטו גזירותיו של אנטיוכוס על ידי החילות היוונים- סורים . בעוד שהמתייוונים ורבים מן הנגררים אחריהם קיימו את מצוות השלטון בצייתנות, הפגינו "החסידים" שהיו נאמנים לתורת משה ואיתם רוב העם היהודי את התנגדותם הגלויה, והניפו לבסוף 133 את נס המרד ( 167 לפסה"נ ) בהנהגת משפחת החשמונאים . במסורת הדתית שלאורך הדורות צוינה ההתקוממות החשמונאית כמלחמה דתית, והיא העלימה במכוון את מלחמות החשמונאים והדגישה את תרומתה של ישועת האל לניצחונם . בהשפעת הרושם של המרד הגדול שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש ובהשפעת כישלון מרד בר כוכבא שהמיט אף הוא חורבן גדול על הארץ, פעלה התפיסה הרבנית ללמד את העם שלא לבטוח בכוח החרב ולחכות לגאולה נסית . לתכלית הזאת ביקשה המסורת היהודית הרבנית להשכיח את מלחמותיהם של החשמונאים 134 ולהדגיש רק את המשמעות הדתית-נסית של התקוממותם . לעומת זאת, התפיסה הציונית, שפעלה לעיצובו מחדש של 133 . על התקופה שקדמה למרד החשמונאים והשתלשלות המרד ראו : אביגדור צ'ריקובר, היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית , תל אביב : ד...
אל הספר