42 דוד שחר כן מתרפקת תנועה מעין זו על ספרות לאומית קדומה, המעלה את הרוח הקדמונית האיתנה של העם, כפי שהייתה בטרם "סולפה" על ידי מהלך ההיסטוריה . גם הציונות כתנועת תחייה לאומית גילתה כאילו-מחדש את התנ"ך כספרות הלאומית של עם ישראל ותהתה 50 דרכו ובאמצעותו על רוח העם ועל שלמות חייו לפני הגלות . אמנם התנ"ך הוא בגדר ספרות לאומית של עם ישראל לדורותיו, אולם לפני הציונות ראו בו את דבר אלוהים . רק משפסקו לראות את התנ"ך כדבר אלוהים כפשוטו וכמשמעו החלו לראות בו יצירה של הגניוס היהודי וביטוי לרוח העם . לא די בעובדה שהתנ"ך הוא יצירה לאומית כדי להסביר מדוע נאחזה בו התנועה הציונית . הן גם יצירות התרבות של עם ישראל שלאחר התנ"ך הן יצירות לאומיות, ובכל זאת אלה לא גויסו להיות מכשיר חינוכי-לאומי . תפיסת ההיסטוריה היהודית של הלאומיות החדשה הבחינה בצורה חדה בין תקופות של ריבונות מדינית וריכוז טריטוריאלי, שזכו למלוא תשומת הלב ולהערכה חיובית, לבין תקופות של פיזור ושעבוד שנשפטו לשלילה . הבחנה זו שימשה גם קנה-מידה עיקרי להערכת גילויי היצירה התרבותית של העם בתקופות השונות בתולדותיו . ביודעין או שלא ביודעין ראתה הצ...
אל הספר