308 | ההקשר הרוסי של הספרות העברית 2 יש עדויות ושמו ״המלאך״, הוא עיבוד או אולי תרגום שירו של לרמונטוב, ״המלאך״ . 3 זויה קופלמן הראתה רבות נוספות שביאליק הכיר את שירי לרמונטוב והתכתב איתם . שעקבות שירתו של לרמונטוב ניכרים היטב בשירה העברית בסוף המאה התשע עשרה 4 ומחצית המאה העשרים . בתהליך העבודה על נוסחאות ״אל הציפור״ מסתמן כיוון שאפשר לכנותו ״לרמונטוביזציה״ : הנוסחים הולכים ומתקרבים לשירו של לרמונטוב ״ענף ציון״ ( ברוסית : ״ויֶטקָה פָלֶשׂתִּינֵי״ ) . הנה הוא בתרגומו של דוד שמעוני : עֲנַף צִיּוֹן אֵיפֹה צָמַחְתָּ וַתְּלַבְלֵבָה ? אֱמֹר נָא לִי, עֲנַף צִיּוֹן ! מַה הַבִּקְעָה וּמַה הַגֶּבַע לָהֶם הָיִיתָ לְגָאוֹן ? הַאִם לִטֵּף אוֹתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ לְיַד מֵימֵי-יַרְדֵּן זַכִּים, אוֹ בַּלְּבָנוֹן סוּפָה זוֹעֶמֶת אוֹתְךָ חָבְטָה בַּמַּחְשַׁכִּים ? וּבְנֵי שָׁלֵם עֵת עַלְעָלֶיךָ נוּגִים קָלְעוּ וַאֲגָדוּם – הַתְפִלָּתָם אָז דֹּם קָלָחָה, אוֹ חֶרֶשׁ שָׁרוּ שִׁיר קָדוּם ? הַחַי עוֹד תֹּמֶר הַתִּפְאֶרֶת ? הַאִם לַהֵלֶךְ עוֹד כַּיּוֹם יִרְמֹז, יִקְרָא בְּנִיד צַמֶּרֶת לָבוֹא לַחְסוֹת בּוֹ מֵהַחֹם ...
אל הספר