שירה סדורה בלי בית : מרחב ופרוזודיה בשירת דן פגיס 241 ואסתטי, או לאבידן, שהצליח ליצור מבע אמנותי בתוך ומתוך שיטפון הטקסטים והאינפורמציה בעולם המודרני, ואפילו בניגוד לעמיחי, שמצא ביטוי לירי ועדין להתמודדותו עם הציונות ועם היהדות, פגיס לא כתב מתוך שום סוג של מלאות — לא מלאות החוויה, לא מלאות של אידאולוגיות וקונספטים ולא מלאות לשונית . בדרכים שונות ובמבנים שיריים שונים התמודד פגיס עם כתיבה מתוך ריק ושממה . ניסיונות ההישרדות נמצאים ביצירתו לא רק כתמה אלא כמעשה השירי עצמו, והם מבטאים את אוזלת ידה של האמנות . הפרוזודיה הקטועה, המגמגמת ורווית השתיקות מונעת מהשיר להפוך לאובייקט שלם, לדבר האחד, הנצחי, המושלם, הגבישי והיציב . המבנים השיריים השונים חושפים את ההכרה בחוסר יכולתה של השירה לשמש כנחמה המטפיזית והדיוניסית של האמנות . השירה המודרניסטית / פוסט - מודרנית של פגיס מציגה את האמנות לכל היותר כאוסף נקודות משען רעועות — כפיגומים — אך לא כמפלט או בית לאני האבוד והנודד . בעולם השירי של דן פגיס אין מקום מסוים המוגדר כבית, ובהתאם השיבה הביתה מורכבת ובדרך כלל איננה אפשרית . אפשר לראות זאת כבר ב"שעון...
אל הספר