הפילוסופיה של גורל ובחירה 65 בעצמנו מבחוץ, ותפיסת האירועים כמשהו שכמעט קורה למישהו אחר, מעניקה פרופורציות ומצמצמת את הכאב . למול קושי כלשהו, במקום הדרמה או הסיפור שכותרתו היא : "כה נורא מה שאני עובר", אפשר לאמץ סיפור אחר, למשל : "כה מעניין מה שהוא עובר" . השפה חשובה כאן . במקום 'אני', 'הוא' ; במקום 'נורא', 'מעניין', וכן הלאה . המבט הזה קשור לעניין נוסף שהסטואה כיוונה אליו : הגבלת ההשלכה של הרגשות שלנו על החיים שלנו, ועל החוויה הכללית שלנו . תיחום הרגש, ושימוש בו ככל שהוא מועיל, אך התרחקות והתבוננות פילוסופית יותר כאשר הרגש מנהל אותנו . כאשר הוא כבר מוליך אותנו לפרשנות של סיטואציות באופן שפוגע בנו או באחרים . לשם כך הציעו הסטואיקנים לקחת צעד אחורה, החוצה מעצמנו, ולהתבונן ממרחק . לעיתים הרעיונות של הפילוסופיה היישומית נשמעים לאוזן לא- פילוסופית כלא-מאוד יישומיים . יש שישאלו, האם רק מתוקף הבנת רעיון כלשהו והערך שלו לחיים שלי, כבר אוכל לחיות לפיו ? התשובה היא שלפחות במידה מסוימת אפשר להשיב על כך בחיוב . אם העמקנו ברעיון מסוים, והוא צף לנו לתודעה ברגעי האמת במהלך החיים, יש סיכוי לא רע שנפעל...
אל הספר