] 76 [ קרל מרקס בין כך ובין כך, בכל אחת מן הפרשנויות בולטים שני דברים : האחד הוא שלדידו של מרקס קיימים סוגים בלתי ראויים של קומוניזם, שיש להתגבר עליהם, והשני הוא שמשמעות הקומוניזם לדידו אינה רק הלאמה של אמצעי הייצור או שיוויוניות מכנית . את הקומוניזם מן הסוג הראשון שתיאר מרקס הוא כינה "גס" ( כתבי שחרות , עמ' 144 ) , ואפיונו העיקרי הוא ביטול הקניין הפרטי באמצעות הלאמה . ברם אין זה משנה לדעתו את היחס הבסיסי בין העובדים, עבודתם ותוצר עבודתם — ומכאן שהניכור נותר בעינו . זו אינה אלא "אוניברסליזציה [ . . . ] של הקניין הפרטי . [ . . . ] פעילותו של הפועל לא בוטלה כי אם הפכה לנחלת כלל בני-האדם ; יחס הקניין הפרטי נשאר יחסה של הקהילייה לעולם החפצים" ( שם, עמ' 142 ) . הנקודה שהעלה כאן מרקס חשובה מאחר שחזונות או משטרים סוציאליסטיים או קומוניסטיים כה רבים ראו בהלאמה את הגשמתן השלמה של מטרותיהם . בכמה פסקאות ארוכות — ונלהבות — התעמת מרקס עם העמדה הזאת ובביקורת "הקומוניזם הגס" הזה, הוא נתן ביטוי לכמה מן היסודות הפיוטיים יותר של חשיבתו . מגבלותיו של "הקומוניזם הגס" הזה ברורים למרקס : שלטונו של הקניין ה...
אל הספר