] 121 [ זכר המלחמה הקרה אלא ראשת מפלגת האופוזיציה, האיחוד הנוצרי דמוקרטי . שתיהן החליטו : אין אשרה . טוני מחה וניסה לפנות לערוצים אחוריים, אך משרד החוץ נשאר איתן בדעתו, והמסיבה שתכנן טוני במרץ רב מעולם לא התקיימה . מישה וולף מת בשנתו שנה לאחר מכן . הוא לא זכה מעולם לפגוש את אחיו למחצה . הסיפור מלמד דבר-מה על יחסי מזרח - מערב ועל הקושי לדבר בגילוי לב על האופן שבו השנים הנאציות המשיכו להטביע את חותמן לאחר המלחמה והובילו למתחים העמוקים ביותר בין מזרח למערב . הדברים נעשו מעניינים אף יותר כעבור כמה שנים, כאשר פרסם ניו יורק רביו מאמר ארוך לאחר מותו הטרגי בטרם עת של טוני ( באותה שנה ) . מחבר המאמר היה טימות'י סניידר ( Snyder ) , ומאוחר יותר הוא הציע השוואות שנויות במחלוקת בין הפשיזם לקומוניזם . הוא נכח בוועידה וחשב שיהיה ראוי לכתוב : "פעם, בוועידה בברלין ביקש ממנו רב-המרגלים המזרח-הגרמני מרקוס וולף ברשעות לחזור על שאלה בגרמנית . טוני עשה כן, אך בסוג של היסוס שאינו אופייני לו . . . השואה, לדברי טוני, הייתה בכל מקום ובשום 12 מקום בשנות ילדותו, כמו אדי קיטור" . קראתי את הקטע ונדהמתי . לא היה שום...
אל הספר