] 14 [ ללמוד מן הגרמנים איש מבני משפחתי לא היה קורבן של מחנה ריכוז או, ככל הידוע לי, של פוגרום . הגענו בשלום לשיקגו בראשית המאה העשרים, סביי וסבותיי מעולם לא דיברו על מזרח אירופה שהותירו מאחוריהם . נהפוך הוא, הסב היחיד שהכרתי היה אמריקני נחוש . הוא היה הראשון במשפחתו שנולד מחוץ לאודסה, והיה לו שריד של מבטא יידי, אך הוא העריץ את טדי רוזוולט, ביקר בכל הפארקים הלאומיים ושירת בשתי מלחמות העולם . אהבתו ללינקולן הייתה עזה עד כדי כך שכשהגיע לבקר את נכדיו באטלנטה הוא לימד את כולנו את מילות השיר "מצעד בחוצות ג'ורג'יה", שאותו שר בהתרסה במכוניתו הפתוחה, אדיש לתגובה האפשרית של תושבי אטלנטה שלא נטו לחגוג את המצעד שעירם נשרפה בו עד היסוד . כיום קל לנו לחייך : אין תמה שמעולם לא הרגשתי בבית במקום הזה . באותה עת זה רק חיזק את הרגשתי שאנו לוחמים למען צדק וזכויות . כמו כל ילד אמריקני למדתי על אודות השואה, אך זה היה רחוק מדי מכדי לפגוע בחיי או אפילו מכדי להטיל עליהם צל . אני זוכרת רגעים כמו יום הקיץ הדביק בג'ורג'יה כשאימי הזמינה ידידה אמריקנית-אפריקנית להביא את ילדיה לשחק בחצרנו . חמש שנים לאחר פרשת "בראו...
אל הספר