100 | שכנעת אותי שוב ! בידיו . יש מפיץ שהוא קיבל 'בירושה', שקובע לו את המחירים, והוא עובד עם מפיץ הולנדי שהוא לא מכיר ומעולם לא היה איתו בקשר ( וגם לא ביקר אותו בחו"ל ) . אז החקלאי יכול לספר בגאווה שהוא 'מייצא פרחים לחו"ל', אבל האמת היא שהוא כמעט לא חלק מהתהליך . אם יום אחד המפיץ מתל-אביב יודיע לו שהתעריף עלה, החקלאי יהיה חסר אונים ( כי הוא לא מכיר מפיצים אחרים ) ויספוג את ההפסדים . אם נניח הבורסה בהולנד תיכנס לקשיים, החקלאי יפסיד כסף ( כי אין לו אלטרנטיבות בחו"ל ) . החקלאי בעצם פסיבי לחלוטין בתהליך החשוב ביותר של העסק – השיווק, המכירות, המשא ומתן עם הלקוחות וההפצה . הוא לא מכיר את השוק בחו"ל, לא מכיר את לקוחות הקצה ובקושי מכיר את המפיצים שלו . נזכרתי בסיפור הזה של אותו חקלאי, כשקראתי באפריל 2015 על המשבר העמוק של החקלאות בערבה . למי שלא מכיר ולא עודכן, לאחר שגשוג של שנים רבות, שהגיע לשיאו בשנת 2008 , ענף החקלאות בחבל הערבה בישראל ( בין ים המלח לאילת ) , שהוא מקור הפרנסה העיקרי של יישובי הערבה, נקלע לקשיים גדולים מאוד . מאות משקים נמצאו על סף פשיטת רגל, גידולים שפעם היו מקור גאווה והחז...
אל הספר