לוויתן והאוניברסיטה – הלאמה או סימביוזה? הכלה או הבניה הדדית?

אקדמיה 239 העברית בהגדרת דרכה נוכח הסדר החדש, והתגלע בתוכה ויכוח בין המצדדים בהמשך הקו הקדם-מדינתי המתבדל והלעומתי ובין אלה התומכים בהידברות עם המדינה מתוך נכונות לשיתוף פעולה עמה . מינויו של דינור לשר חינוך, התפטרותו של ברודצקי ובחירתו של בנימין מזר לתפקיד הכפול – רקטור ונשיא – בראשית שנות החמישים, כל אלה סללו את הדרך לכינון מערכת יחסים מסוג חדש, במתכונת מעין סימביוטית בין המדינה לאוניברסיטה . בפרק זה התמקדתי בעיקר בארבע השנים הקריטיות שלאחר הקמת מדינת ישראל, אשר בהן הוגדרו מחדש יחסי האוניברסיטה העברית עם המרכז הפוליטי . כפי שציינתי, חוקרי ההשכלה הגבוהה של ישראל רואים בדינמיקה של היחסים בין הממשלה לאוניברסיטה בשנים אלו ניסיון של הממשלה להכפיף את מוסדות ההשכלה הגבוהה לשליטה ולפיקוח של המדינה, תוך כדי פגיעה בוטה בחופש האקדמי . מקצתם אף טוענים כי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חתרה ממשלת ישראל – ביזמתו ובהנהגתו של דוד בן-גוריון – להלאים את מערכת ההשכלה הגבוהה . על פי ההגדרה המקובלת, הלאמה היא מקרה שמדינה נוטלת לידיה את השליטה 7 בהקשר הישראלי של תקופת כינון מדינת ישראל או את הבעלות על רכ...  אל הספר