מדע, מדענים ומדינה

8 מבוא ואינטרסים . פרייס אפיין מערכת יחסים זו במשפט המפורסם שהוא קבע בו כי המדע דובר בשפת האמת אל הכוח הפוליטי ( Speaking truth to power ) . מאז סוף שנות השבעים הניחו המחקר בהיסטוריה ובסוציולוגיה של המדע והידע המדעי ולימים גם התחום המכונה לימודי מדע ( Science Studies ) את התשתית לראייה מורכבת יותר של מערך היחסים בין מדע וטכנולוגיה לחברה . להבדיל מן המודל הדיכוטומי-פונקציונלי של פרייס ושל רוברט מרטון, שההנחה בו היא כי קיימת דיכוטומיה בין ידע לכוח ויש בו הבחנה ברורה וחדה בין פוליטיקה למדע, ספרות זו מציירת תמונה גמישה ומורכבת יותר לתיאור מערך היחסים והגבולות בין מדע וטכנולוגיה לחברה ולפוליטיקה ובין המוקדים הפוליטיים למומחים ולאנשי מדע . על פי תמונה זו, מדע וחברה אינם ספֵרות נבדלות זו מזו אלא הן מערכות משולבות המעורבות בתהליכים של חילופין מתמידים, של השפעה, שינוי וייצוב הדדיים . על פי גישות אלו, המדע והטכנולוגיה תורמים לכינונו של סדר חברתי ובו בזמן הסדר החברתי משפיע על התפתחותם שלהם . כך מתהווה ייצור בו בזמן של סדר חברתי ושל ידע ומכשירים טכנו-מדעיים, וכך 3 מתקיימת זיקה בין תהליכי ייצור ידע...  אל הספר