החינוך למודרניות ולשון האומה

44׀מסורת העב רית במרוקו כלומר היו שעות ללימודי היהדות ושעות נפרדות ללימוד דקדוק עברי, אך 57 העברית לימוד העברית היה שונה באופיו ובמטרתו מזה שבבתי המדרש : לא נלמדה עוד כלשון תרבות וכשפה ליטורגית לצרכים דתיים, אלא בעיקר כלשון אומה, כשפה העברית המתחדשת במדינת ישראל העתידית . 58 הן בראשית המאה העשרים ניכרו פעולותיה של התנועה הציונית במרוקו . באו לידי ביטוי בעשייה למען העברית ובעיקר בהקמת אגודות למען הלשון העברית כגון הקמת ספרייה עברית לשם 'הפצת שפתנו והחדרת האידיאל 59 גם החברה 'התאחדות מגן דוד' הוקמה הציוני הקדוש בלב כל תושבינו' . בשנת 1917 בטנג'יר ובשנת 1944 — בקזבלנקה . תכליתה העיקרית הייתה 60 בחשיפת הספרות לטפח את השפה העברית המדוברת במרוקו ולהפיצה . העברית היה חלק גם לתלמידי חכמים משכילים, אשר קראו עיתונים בעברית 61 ואף השתתפו בכתיבתם . פעולתו של אליעזר בן-יהודה בארץ-ישראל הייתה ידועה לחכמי מרוקו, ואף היא השפיעה על רוח העברית בבתי המדרש שם . הראיה לכך היא פעולתו 57 לא כאן המקום להאריך בדבר הוויכוחים שנמשכו שנים רבות בין רבני הקהילה לבין מנהלי בתי הספר של כי"ח . כל צד השמיץ את האחר . הר...  אל הספר