88 ישראל כ"ץ ורועי ליס "דמות ראשית", מושא הזדהות ובייחוד - מי שפועל בנחישות, נוכח קושי או סכנה ( מילוג , מילון עברי-עברי באינטרנט ) . בדרך כלל קושרו דמויות כאלה למעשים טובים ונחשבים בחברה, שהיחס אליהם מבטא הערכה מיוחדת ( לדוגמה, עיטור העוז או הצל"ש של צה"ל מבטא מחווה והכרה כזו ) . כפי שמראה קמפבל ( 2013 ) , גבורה נקשרה גם במאמץ יוצא דופן, ביכולת להתעלות מעבר למגבלות, ביציאה לדרך ארוכה ומפרכת, שכולה הרפתקאות והיא מכוונת להישג מיוחד, שהחתירה אליו כרורכה בנטילת סיכונים . איומי ההישרדות שמלווים את החוויה האנושית לאורך הדורות ותחושת הפגיעות והחיפוש אחר עוגן לביטחון הזינו את מעמדו של הגיבור כמי שיכול לסכנות ובתושייתו אף מביא פתרון ומזור . העמדה המשבחת והמקלסת כלפי גיבורים גם מייצגת עמדה ערכית- חינוכית, שמנסה לעודד את יוצא הדופן שנחשב תורם לכלל וגם יוצרת חלוקת עבודה כלשהי בין היחידים לכלל . ארמסטרונג מתארכת את היווצרות מיתוס הצייד בתקופה הפליאוליתית ( 20,000 - 8,000 לפנה"ס ) , שבה חיו בני האדם בחברות לקטים וציידים . לדבריה, החוויה הקשה של ציד יונקים גדולים, בעלי הבעות פנים וזעקות כאב כמו אנוש...
אל הספר