עמוס הופמן 390 של אירופה בביטויים “חופש“, “זכויות“ ו“טובת האומה“ הוא כמובן הפוך לחלוטין מזה של המהפכנים בצרפת, והדבר מלמד על עומק הפער בין עולמה של הנאורות הרדיקלית לבין העולם האבסולוטי הישן . טוקוויל טען, כזכור, שהמהפכה הצרפתית רק השלימה מהלכי שינוי עמוקים שהתחוללו לפניה . “בלי דעת, קיימו מן המשטר הישן, שהמהפכה עמדה למגרו, רובן של ההרגשות וההרגלים ואפילו את עצם הרעיונות, שסייעו 2 מבחינות מסוימות עמם לפלס את נתיבות המהפכה גופה [ . . . ] “, הוא כתב . הוא צדק : רוב הוגי הדעות החשובים, בני הדור הראשון של הנאורות, נפטרו שנים לא מעטות לפני המהפכה, לאחר שיכלו לציין בסיפוק שרעיונותיהם, שהיו בראשית דרכם נחלתה של קבוצת צעירים רדיקליים ותוססים, הפכו לחלק מתרבותו של הממסד הצרפתי . רוברט דארנטון ואחרים הראו ש“הנאורות הגבוהה“ הפכה לחלק בלתי נפרד מהחברה הגבוהה האופנתית של פריז, והוגי הדעות מהדור השני היו בני בית אצל אנשי האצולה והבורגנות האמידה . מחקרים פרטניים הראו ש האנציקלופדיה , אשר החלה כמיזם של חיל – חלוץ תרבותי, זכתה לתפוצה רחבה בעיקר בעריה העתיקות של צרפת, שהיו מרכזי מוסדות השלטון והכנסייה ....
אל הספר