255 פרק 10 : מאגרים נוספים של מי תהום במקומות שבהם מי התהום היו קרובים ביותר אל פני הקרקע נוצרה מלחה ( סבחה ) . מי התהום עולים באתרים אלו בעלייה נימית עד לפני השטח ומתאדים, ואילו המלחים המומסים במים נשארים על פני הקרקע ומצטברים במשך הזמן עד ליצירת קרום דק של מלח . כמות מי התהום שאבדה לאטמוספרה במלחות בתנאים טבעיים מגיעה לעשרות מלמ״ש . המלחות שבערבה הן מליחת נאות הכיכר ( ברום 370 - מ׳ ) באגן הצפוני, ומלחות קע-סעידין ( ברום 180 מ׳ ) , יטבתה ( ברום 60 מ׳ ) ועברונה ( ברום 30 מ׳ ) באגן הדרומי . מאז החלו להפיק את מי התהום בקידוחי הערבה, ירד מפלס מי התהום באזור המלחות וההתאדות ואובדן המים התמעטו בהרבה . ההידרולוגים שחקרו את משאבי המים בערבה התבקשו לקבוע את פוטנציאל המים הראוי לניצול, כדי שאפשר יהיה לקבוע את היקף ההתיישבות ואת היקף הייצור החקלאי שניתן לפתח באזור . מבחינה מעשית, המטרה הייתה לאתר את המקומות שבהם ניתן לקדוח ולשאוב מי תהום באיכות הטובה ביותר ובספיקות הגבוהות ביותר . ואולם, לביצוע המשימה היה דרוש ידע מוקדם על שדה הזרימה התת-קרקעי . במילים אחרות, היה צורך לענות על כמה שאלות עקרוניות...
אל הספר