חלק ב : מקורות המים הטבעיים 174 הים . בטרם החלה השאיבה עמדו המים המלוחים, המרווים את שכבת החרסית, תחת לחץ של עמודת מים מתוקים בגובה של 80 מ׳, מכיוון שפני מי התהום עמדו במפלס של 10 מ׳ מעל פני הים . לאחר השאיבה, כשמפלס מי התהום ירד ב- 15 מ׳, המים המלוחים בשכבת החרסית עמדו תחת לחץ של עמודת מים מתוקים בגובה של 65 מ׳ בלבד . המוליכות ההידראולית של החרסית נמוכה ביותר, ולמים המרווים אותה קשה להשתחרר ממנה החוצה . כשמשתחרר הלחץ מעל המים המלוחים, הם נותרים אפוא זמן מה בתנאי הלחץ הקודמים ( מעין ״זיכרון״ של המערכת ) , אך הם פוחתים באיטיות אגב דליפתם האיטית אל האזור שיש בו תנאי לחץ נמוכים יותר . מאוחר יותר התברר שבתוך שכבת החרסית מצויות עדשות של חול וחַלוקים שבאזור באר טוביה הן נמצאות במגע עם האקווה החולית, ומשם כנראה דולפים המים המלוחים ( אבישר ואחרים, 2001 ; Shavit and Furman , 2001 ) . אם כך, מאז שנות החמישים דולפים מים מלוחים באיטיות מבסיס האקווה ומצטברים בחלקה התחתון . כתם המליחות אכן חופף היטב את מיקומו של המכתש ההידרולוגי שהתפתח באזור הבארות השואבות . כשהמכתש ההידרולוגי היה קיים, כיוון הזרימה...
אל הספר