תל אביב כמרכז תרבות יידיש לאחר השואה | 127 נפתחו ספריות יידיש בכל ריכוזי המהגרים בערי העולם : ניו יורק, מונטריאול, בואנוס איירס, פריז ובעוד ערים גדולות, בינוניות ובעיירות . הספריות הוקמו הן 'מלמעלה', על ידי העיריות, הן 'מלמטה' על ידי ארגוני המהגרים, אגודות תרבות ( כמו ה'אַרבעטער רינג' בניו יורק ) או מפלגות . חגית כהן תיארה את 244 הספריות העירוניות בארצות הברית כ'מרחב שבו התרחשה דרמת ההגירה', שכן בהן התנגשו שאיפות הטמיעה בתרבות ההגמונית ותחושת הנאמנות לתרבות המקור וללשונה, ובהן הוזן הפער הכואב שבין דור המהגרים לילדיהם . בתל אביב פעלו בשנת 1967 שתי ספריות השאלה מרכזיות לספרי יידיש : ספריית י"ל פרץ וספריית פרנץ קורסקי, והיו להן סניפים ברחבי הארץ . בחדרי הקריאה שלהן התקיימו מגוון פעילויות תרבות, כמו 'מעגלי קריאה', קבוצות נשים והרצאות בנושאי תרבות וחברה . ספריות אלה הוקמו 'מלמטה', בידי עולי שה"פ, ותמכו בהן ארגוני תרבות יידיש בעולם . מידע עליהן לא נאסף בידי הממסד העירוני או החינוכי בישראל ולכן היה קשה לאתרו . הוא לוקט במהלך המחקר מידיעות שפורסמו בעיתונות יידיש ובפרסומים אחרים בישראל ובעולם, ...
אל הספר