30 | מבוא : מפגשים טעונים בתל אביב מוסדות תרבות עשירי פעילות, שאת סיפורם מגולל הפרק הראשון . שנות השישים מסמלות את התבססותם של רבים ממוסדות אלה, וכן הישגים בכמה מן המאבקים המרכזיים שניהלו להכרה במעמדה של יידיש בישראל ( וכמה מהם מתוארים במחקר זה ) . באופן אירוני, התבססותם של ארגוני תרבות אלה באה בד בבד עם ירידה במספר דוברי השפה וצרכני תרבותה, וכך גם בהיחלשות האיום התרבותי שהממסד ראה בהם . המחצית השנייה של שנת 1967 , לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה מבחינות רבות שיאה האופורי של ההוויה הישראלית, וכך גם שיא השפעתה על ציבור שה"פ . לאורך שני העשורים לחייהם בישראל הם השתלבו ברקמת החברה ברוב מעמדותיה . בדומה למצבה של היידיש במרכזי תרבותה בכל רחבי העולם, גם ( ואולי בייחוד ) בישראל המירו דוברי יידיש את הנאמנות הקולקטיבית מן הקבוצה האתנית לזו הלאומית . האתוס הישראלי של 'כור ההיתוך' והמדיניות שנגזרה ממנו, שמנעה מיהודים ( שאינם חרדים אורתודוקסים ) לקיים גני ילדים דוברי יידיש ובתי ספר ממלכתיים ביידיש, בשילוב עם רצונם העז של עולי שה"פ להשתלב בחברה הישראלית ולאמץ את ערכיה, הביאו לכך שיידיש פסקה מלשרת את דו...
אל הספר