להילחם ברחובות 171 למעשה התפרקו כמעט מאליהם כשהאזרחים נטשו את היחידה ואת העמדה שלהם, וחזרו איש-איש לשכונה ולרחוב שלו כדי להגן על הבית ועל הבריקדה המקומית . באותו זמן, באוטל- דה-ויל, נאלץ דומברובסקי, המפקד העליון שנותר למעשה ללא צבא, להתעמת עם האשמות- שווא שבכוונתו לחצות ברכיבה את קווי האויב ולהימלט מהמדינה . 154 לאחר ויכוח סוער הוא סעד עם קציניו, נפרד מכל אחד ואחד מהם בחגיגיות והלך להילחם לצד חבריו הגולים בבריקדה שברחוב מירה ( Myrrha ) , שם ייהרג למחרת . ההתפרקות הזאת הקשתה מאוד על המידע לעבור ממקום למקום . לדברי ליסאגרה, בבוקר יום שלישי ב - 23 בחודש, לאחר שמונמרטר נכבשה כמעט ללא קרב, 120 הנשים שהגנו על הבריקדה שבכיכר בלאנש כמה מאות מטרים משם, כלל לא היו מודעות לעובדה שצבא ורסאי השתלט על הנקודה החשובה הזאת שצופה על כל פריז, כל שכן החברים והפעילים שהתכנסו ביממה האחרונה באוטל-דה-ויל . במהלך אותו יום נפלו הבריקדות בזו אחר זו, ובשעה שתיים בצהריים דומברובסקי נפצע על הבריקדה ברחוב מירה, הוחש לבית החולים לָריבּוּאזִייֶר ונפטר שם כעבור שעתיים . גופתו הובאה לאוטל-דה- ויל ונקברה יומיים אחר כך . ...
אל הספר