נבחרי עשרים הרבעים של פריז / כרזה אדומה II − אל העם של פריז (1871)

מלחמת הרחובות והבתים 132 כל הצטרפות או מעורבות בשלטון הקיים תהיה רק טיוח שינציח את אותן דרכים תועות, את אותם אסונות . המשך המשטר הזה פירושו כניעה, ומץ ורואן מלמדות אותנו שכניעה פירושה לא רק שוב ועדיין רעב אלא גם חורבן ובושה . שבויי הצבא והמשמר הלאומי מועברים לגרמניה וצועדים בעריה תחת עלבונות של זרים ; המסחר חרב, התעשייה מתה, היטלי המלחמה מוחצים את פריז : זה מה שמבשלים לנו חוסר הכישורים והבגידה . העם הכביר של 89 ׳, שהחריב בסטיליות והוריד מלכים מכיסאם, האם ימתין בייאוש ובחוסר מעש שהקור והרעב יקפאו בלבו, בשעה שאויביו מונים את פעימותיו וממתינים לטיפת דמו האחרונה ? - לא ! אוכלוסיית פריז לעולם לא תסכים לקבל עליה את התלאות הללו ואת הבושה הזאת . היא יודעת שיש עדיין זמן לנקיטת אמצעים מכריעים שיאפשרו לעובדים לחיות, ולכולם להילחם . הפקעה כללית - קצבאות מזון בחינם - מתקפה המונית הפוליטיקה, האסטרטגיה, המינהלה של 4 בספטמבר, שכוננו על יסוד האימפריה, יישפטו . פנו מקום לעם ! פנו מקום לקומונה !  אל הספר
הוצאת בבל בע"מ