342 ח ל ק ש נ י שאין אשר ישווה לו בין האלים . הייתי אתמול, יודע אני את המחר . שדה הקרב של האלים נוצר כאשר דיברתי . יודע אני את שם האלוהים הגדול אשר שוכן בו . “שבח לרע“ הוא שמו . אני הוא עוף – החול הכביר אשר בהליופוליס . 427 אך כפי שמדגים המיתוס על אודות מות הבודהה, היכולת לחזור ולעבור את עידני ההאצלות תלויה באופיו של האדם בחייו . המיתוסים מתארים את מסע החתחתים המסוכן של הנשמה . האסקימואים בגרינלנד מונים בין מכשוליו קדירה רותחת, עצם אגן, מנורה גדולה ובוערת, זקיפים מפלצתיים, ושני סלעים המתנגשים ומתרחקים חליפות . 428 גורמים כאלה מופיעים דרך שגרה במעשיות עממיות ובאגדות גיבורים ברחבי העולם, וכבר דנּו בהם בפרקֵי “הרפתקת הגיבור“ . הם משוכללים ומשמעותיים במיוחד במיתולוגיה העוסקת במסעה האחרון של הנשמה . תפילה אצטקית שנהגו לומר ליד ערש הדווי הזהירה את הגוסס מפני הסכנות בדרך שבה ישוב אל אל המתים דמוי השלד טסוֹנטֶמוק, “בעל השיער הגולש . “ בן יקר ! עברת ושרדת את עמל החיים האלה . כעת רצה אדוננו ונשא אותך מאיתנו . כי אין אנו נהנים מן העולם הזה לעולמי – עד, אלא רק לזמן קצר ; חיינו כמוהם כהתחממות בשמש ...
אל הספר