76פרק 3 | לימודי החול במגזר הישיבתי – ליטאי ואילו בזרמים הפתוחים יותר ( ברחבי ארצות הברית ובאזורים מסוימים בניו יורק ובניו ג'רזי ) מוקנה ערך מהותי וחשוב יותר ללימודי החול . להלן נפרט את הגישות למיניהן : 1 . פ ר ג מ ט י ז ם ה כ נ ה ל ת ע ס ו ק ה הנחת העבודה של מחנכים ומורים במוסדות הלימוד הליטאיים דומה לזו שרווחה בקהילות מסורתיות עוד במזרח אירופה : רק מעטים מהתלמידים ימשיכו למקצועות תורניים ( "כלי קודש" ) , ואילו רובם של הבוגרים יעבדו לפרנסתם . בשל כך, על מערכת החינוך לעשות את המיטב כדי להקנות לבוגריה את היכולת להתפרנס בעתיד . יתרה מזו, התפיסה המקובלת בחברה הליטאית ביחס לתעסוקה היא תפיסה אליטיסטית, כלומר היא מעדיפה משלחי יד של "צווארון לבן" על פני מקצועות "צווארון כחול", ומקצועות אלו מחייבים שליטה טובה בשפה האנגלית ( קריאה, כתיבה ודיבור ) ולימודי מתמטיקה, וכן חִברות בסיסית לחברה האמריקאית ( היסטוריה ואזרחות ) . הגישה הליטאית האליטיסטית היא אחד המאפיינים המבדילים את המוסדות הליטאיים מהמוסדות החסידיים מבחינת היחס ללימודי חול בגיל תיכון . אף שגם מרבית בוגרי החינוך החסידי מתעתדים לעבוד למחי...
אל הספר