| ד"ר דב ינאי | | 0 | "האדם החושב", פסלו המפורסם של רודן, מדגים עד גיחוך עד כמה טבוע בנו המושג "עבודה" כפונקציה של השקעת מאמץ . כדי להדגים שהאדם מתאמץ לחשוב, הוא הוצג כשרירן ערום המאמץ כל שריר, אף שבחשיבה לא משתתף שום שריר ! הידע והזיכרון - הזיכרון הוא דוגמה לכישור שבעבר היה משמעותי מאוד ואיבד מכוחו . בעבר הידע שנדרש לביצוע העבודות המסורתיות של חקלאות ומלאכה היה סטטי ומחזורי . העבודה חזרה על עצמה שנה אחר שנה, והשינויים היו רק במעבר בין העונות : בחורף מתקינים את הציוד הנדרש, בסתיו זורעים, ובאביב קוצרים, לפיכך המרכיב העיקרי בידע שנדרש מהעובד היה הזיכרון . עד חדירת הדפוס הועבר הידע בעל פה ממורה לשולייתו או מאב לבן, לכן בעלי זיכרון טוב נחשבו לחכמים . כיום הזיכרון אינו קריטריון מרכזי להצלחה, ואין ספק שהמחשב ניצח את האדם בתחרות זו . מספציפיקציה לרובוטיזציה - המהפכה התעשייתית התייחסה לעובד כחלק ממכונה . הוא לא נדרש לחשוב, אלא לבצע הוראות כחלק מוגדר בתהליך . רוב העובדים נדרשו לבצע את המוטל עליהם בלבד . תפקיד החשיבה ניתן בחלקו למהנדסים ולמנהלים, וגם זאת בצורה ממודרת ומקוטעת . גישה זו גרמה לדה -...
אל הספר