האסכולה הביהביוריסטית 137 דופן . הם זכו לביקורות רבות בשל אופיים המפוקפק, שכלל מניפולציות אכזריות שביצע על בעלי חיים ובני אדם . ניסויים אלה גבלו במקרה הטוב בתחום האפור של האתיקה, ובמקרה הפחות טוב בהתעללות של ממש . במסגרת לימודיו לדוקטורט באוניברסיטת שיקגו התמחה ווטסון בפסיכולוגיה ניסויית, והחל לחקור את מנגנוני הלמידה בקרב חולדות . בניסוייו המוקדמים הכניס ווטסון חולדות לתוך מבוך, ועקב אחרי יכולתן לצאת מהמבוך . ווטסון נוכח לגלות כי תחילה ניסו החולדות לנווט החוצה מהמבוך בעזרת חושיהן המפותחים : ראייתן, שמיעתן, חוש הריח וגישוש באמצעות שפמן . ואולם, להפתעתו הוא גילה כי ברגע שגילו החולדות את דרך הניווט החוצה מהמבוך, הן הפסיקו להסתמך על חושיהן . הן מצאו את דרכן על סמך הניסיון שרכשו מניווטים קודמים במבוך . כדי להוכיח זאת עיוור ווטסון את החולדות וגרם להן לחירשות, ואף הסיר את שפמן המשמש אותן לצורך גישוש הדרך . במקביל הוא טיהר את המבוך משרידים של ריחות . למרות כל זאת, שוב הצליחו החולדות למצוא את דרכן החוצה מהמבוך, כיוון שלמדו את צורתו מהפעמים הראשונות . ואולם, בהכניסו אותן למבוך חדש, איבדו החולד...
אל הספר