המחזות ה“חדשים“ שנתגלו 199 מרצין . אל בענה ) מה אתה אומר, בענה ? ( / / חבל עליו . מה אתה אומר, בענה ? ) ( בענה שותק . הפסקה קצרה . במין התעוררות ) המלך לא מעלה בדעתו איזו מתנה שאנחנו הולכים להביא לו . המלך ישמח מאוד . המלך יאהב את זה . המלך יאהב אותנו . המלך ייתן לנו כל מה שנבקש . בענה : אתה בטוח, רכב ? רכב : מה ? בענה : שאלתי אם אתה בטוח . רכב : אתה לא בטוח ? בענה : אני כן . אבל אולי לא . שאלתי אם אתה בטוח . רכב : אני בטוח . ולמה אולי לא ? בענה : אני חושב שכן, אבל אף פעם אי-אפשר לדעת . רכב : הסיכוי שכן יותר גדול מהסיכוי שלא, לא ? בענה : כן . רכב : איש-בושת הוא בן-יונתן בן-שאול ודוד הוא בן-ישי, ומי שרוצה למלוך רוצה להיפטר מכל מי שמפריע ( / / שעלול להפריע ) לו למלוך, לכן ברור שדוד רוצה ( ירצה ) להיפטר מאיש-בושת ( / / שיהרגו את איש-בושת ) . בענה : ואם הוא לא רוצה ? רכב : לא ? בענה : לא, אף-על-פי שלכאורה זה לא מתקבל על הדעת . רכב : ( נותן לבענה את ראשו של איש-בושת ) שטויות ! דוד רוצה ! אין ספק שהוא רוצה ! ולמה שלא ירצה ? בענה : לא אמרתי שהוא לא רוצה . רכב : אין לו שום סיבה שלא לרצות, לא ?...
אל הספר