84 עולם ללא אשמים בציינו כי “ ודאי שקומדיה על בסיס סיפורי המקרא אינה יכולה לדמות לקומדיה קלאסית בעלת מהלך עלילתי טיפוסי, מפני שהיא נסמכת על עלילה ידועה, שאינה ברת שינוי . לפיכך הקומיות של הקומדיה המקראית היא בעיקרה בעלת צביון פרודי : נקיטת עמדה סאטירית ואירונית כלפי הסיפור הרציני והעמדתו, בעזרת מגוון מסוים של אמצעים קומיים, כמגוחך ומשעשע “ ( שפרירי : 119 ) . הקושי בקביעת הסוגה ( הסיווג הז‘אנרי ) של החומר חוזר ומופיע אצל רבים . שקד מכנה את כתיבתו של שבתאי “ פירוט קומי של מצבים טרגיים “ ( שקד, 1977 : 36 ) , בעוד ישראל גוריון מכנה את נימת הכתיבה “ פסימיות חיובית “, “ כאילו יש דבר שנבנה על יסוד משהו שנמצא בשלבי דעיכה “ ( שלו, 2011 / 8 / 11 : 23 ) . סוקר-שווגר כורכת את התמהיל הטרגי-קומי שיצר שבתאי ב“כתר בראש“ בהיכרותו המעמיקה עם המחזה של ארתור ל . קופיט, אותו תרגם לעברית להפקת הקאמרי ב- 1966 ( בכיכובם של אורנה פורת, שושיק שני, נתן כוגן, זאב רווח ואחרים ) ובעל השם המופרך “הו אבא, אבא המסכן / אמא תלתה אותך בארון הבגדים / ואני כל-כך עצוב“ . לשם הזה נלווית גם כותרת משנה “ טרגיפארסה פסאודו-קלאסי...
אל הספר