54 עולם ללא אשמים עכשווי . באמצעות מינימום של כלים ספרותיים ( אפיון, עלילה ) , יש ביכולתם של החומרים הללו להשיג מקסימום של השפעה על קהלם, בבחינת “מעט המחזיק את המרובה“ ( 204 : Rozik ( . התיאטרון, הנשען על חומרים מיתולוגיים, הוא אפוא בגדר מעבדה לבדיקת גבולות וטאבואים ( אף על פי שהמיתוס עצמו מבוסס פעמים רבות על “טאבואים“ ) ומאפשר מגע עם תכנים מודחקים, באופן מבוקר ומפוקח . בהקשר זה, חשוב במיוחד לזכור כי טבואים יודו-נוצריים שרירים וקיימים גם בקרב הקהל החילוני, ושבירתם יש בה כדי לטלטל ולזעזע גם ציבור זה . מיתוסים הם משמעותיים גם לאדם החילוני, שלא בהכרח מייחס להם “קדושה“ . במילים אחרות : התנ“ך הוא נכס אינקלוסיבי, הכולל את כל סוגי המאמינים לשלל אמונותיהם . בניצול חומרים מתוכו לכתיבת דרמה נעשה שימוש בדבר שהפוטנציאל החווייתי שלו עצום ועולה על כל מקור השוואה . גם אם אין לראות בתנ“ך “מיתולוגיה“ גרידא, סיפוריו השונים משמשים בידיהם של יוצרים מודרנים, בכללם מחזאי תיאטרון, כמסגרת מיתולוגית אינטרפרטטיבית לחוויות עכשוויות ( 5 : Mintz ) . רבים מהם תופסים את התנ“ך כזָר ( alien ) כל כך לתרבות ימינו, שרק א...
אל הספר