48 שנית, אם מערכת מורכבת אכן משנה את התנהגותה באופן בלתי פוסק, הרי בלתי אפשרי שמערכת כזו תגיע ל״נקודת איזון״ . טענה זו שומטת את הקרקע מתחת לתיאוריות נקודת האיזון, שמניחות שהיחיד הוא הגיוני, בעל ציפיות אחידות ומעוניין למקסם את רווחיו . 2 . הדוגמה של הפרפרים מכון סנטה פה מבקש להראות שעולם הכלכלה הוא “ניוטוני״ מדי, נוקשה מדי, ואילו המציאות מורכבת יותר, “רכה״ יותר . הכיוון הוא, בין היתר, לעולם הביולוגיה . הביטו למשל על אותו זן פרפרים בשם “מונרך״ ( דנאית מלכותית, בעברית ) , שגופם מכיל חומר רעיל, אשר מאופיין בהדפס ייחודי כדי להזהיר טורפים . תחשבו על ההדפס הזה כמו על “סיפור מותג״ . עם השנים למדו הטורפים הפוטנציאליים לזהות את ההדפס הזה ולהיזהר לבל יטרפו פרפרים כגון אלו כדי להימנע מהרעלה . ברבות השנים התפתח זן דומה של פרפרים שההדפס על כנפיו דומה להפליא ( הם “העתיקו״ את “סיפור המותג״ ) , ואולם גופם של פרפרים אלו לא הכיל חומר רעיל . “הרעיון״ האבולוציוני היה, ככל הנראה, לחסוך באנרגיה הדרושה לייצור הרעל ובאותה העת להראות כאילו הפרפר רעיל, וכך ליהנות מכל היתרונות בלי “לשלם את המחיר הביולוגי״ על כך ....
אל הספר