22 ורד בר אולם לא הצלחתי לרתום אותו לתקשורת עימי ( התקיימה בינינו תקשורת לא-מילולית, תקשורת דרך היעדר התקשורת ) . החל מהמפגש השלישי דויד הפגין כלפיי התנהגות עוינת ומנוכרת, התעלם מדבריי ואף דיבר בזמן שאני דיברתי . עם זאת, כלפי המנהלים האחרים דויד מפגין פרגון, חום ואהבה . הוא ממשב, מתייחס, קשוב ואמפטי . הוא תופס תפקיד מנהיגותי משמעותי בקבוצה וזוכה ליחס חיובי מצד המשתתפים . נראה כאילו שתי ישויות כמעט שונות משתתפות בקבוצה : האחת באה לידי ביטוי בעיקר בקשר איתי, והשנייה באה לידי ביטוי בקשר עם המנהלים האחרים ועם המנחה השני בקבוצה . שתי הישויות הינן אותנטיות לחלוטין . לדויד מצבי-עצמי תוקפניים ומנוכרים, ויחד עם זאת, לדויד גם מצבי-עצמי אוהבים, אמפטיים, רכים וכריזמטיים . מצבי-העצמי הללו מפוצלים בקבוצה ומופקדים אצל אובייקטים שונים . הקבוצה מאפשרת לנתק בין הישויות להתקיים - וממשיכה לעבוד . גם המשוב של דויד כלפיי הינו אותנטי ואמיתי . דויד יכול ללמוד ממני בזכות הנתק, ולא למרות הנתק . באופן פרדוקסלי, אילמלא הנתק, כנראה שדויד לא היה מסוגל להיות קשוב אליי . הנתק - פיצול עוזר לדויד לווסת עוררות פנימית, ש...
אל הספר