171 הדור האבוד של האספרגר פגישות ולהגיע לפגישות בזמן, ומבקשים להפיק את המירב מכל פגישה ופגישה בהתמסרות האופיינית להם . מטופלים אלה נוטים לפתח קשר טיפולי חיובי ולויאליות ולחוש הכרת תודה רבה למטפליהם על יחס רציני, נדיב ואמפתי כלפיהם, על ההכלה והתיקוף לחלקים שונים בהם, ועל האפשרות לראות דברים מפרספקטיבה רחבה ומאוזנת יותר . עם זאת, הם עלולים לחוש מתוסכלים בשל הקושי שלהם לשתף פעולה עם היבטים דינמיים - כמו ביטוי הרגשות בכאן ועכשיו, ניתוח יחסי ההעברה, ניתוח חלומות או העלאת אסוציאציות או זיכרונות - ועלולים לחוש בלתי מובנים באופן מלא בהיעדר האבחנה של אספרגר, שיש בה כדי להכניס סדר ומשמעות לאופן שבו הם חווים את העולם . מטופלים כאלה נוטים לגלות התמדה ומסירות ביחס לטיפול משום שהם תופסים את דמות המטפל באופן ראשוני כדמות מיטיבה ( בשל נטייתם לתפיסה חד-ממדית ) , אף אם הטיפול אינו מביא לשיפור ממשי במבחן של עלות מול תועלת ; כך כתב לי אס"י על יחסו לטיפולים שעבר : "יש לי מסירות לתהליכים - כפי שמתבטא בהתמדה שלי בטיפול הפסיכולוגי הנוכחי או בכל הטיפולים הקודמים . לפעמים זה מרגיש לי בזמן מסוים שזה מספיק ושאני ...
אל הספר