בין ניצנה לאשקלון - מיפוי מערכות חקלאות מהמאות שישית־שמינית לסה"נ

230 מוטי היימן מבוא פרויקט המיפוי של מערכות חקלאות קדומה החל בשנת 2003 במטרה לעמוד על מרכיביהן ותפוצתן של מערכות חקלאות הנגר המדברית מהמאות השישית- שמינית לסה"נ, לאחר שהתברר, כבר בשנות השישים של המאה העשרים, שהן נפוצות גם בתחום הארץ הנושבת שמצפון ( אילן תש"ם ) . הפרויקט התמקד בכמה מערי הנגב ובהן עבדת וניצנה, בצפון הנגב, בשפלת יהודה ובמערב הרי השומרון ( היימן תשע"ב ) . במאמר אנסה לחבר בין תוצאות המיפוי של מערכות חקלאות אלה לבין אלה של אזור הבשור וצפונה לו ( ראו איור 1 ) , המאופיין בכיסוי חולות . שיטת העבודה מתבססת על ביקור באתרים שנסקרו בעבר ומיפוי השרידים הנראים לעין מסביבם . המיפוי נערך בעזרת GPS במטרה לייצר שכבת GIS כבסיס להמשך המחקר ( 2018 Haiman ) . במהלך המיפוי התברר שמדובר באתגר המחייב גישה רב-תחומית ושיש להתייחס לכל מרכיבי האתר ובכלל זה לשוליו ( 2008 . Ackermann et al ) . איור 1 כולל כ- 70 חורבות מהתקופה הביזנטית, שהמכנה המשותף ביניהן הוא מערכות חקלאות נגר מהסוג שזוהה בנגב - על פי ההגדרה של מיכאל אבן-ארי וצוותו . רובן מטיפוס ,1 המתייחס לנחלים קטנים, ומיעוטם מטיפוס ,2 המתייחס לנח...  אל הספר
רסלינג

המכללה האקדמית אשקלון