254 פ ר ק ר ב י ע י : ב נ י ה א ר ץ ו ב נ י ה ג ו ל ה רב יהודה פירש את הפסוק האחרון שלא כפשוטו, והסביר שהמילים "בבלה יובאו" מתייחסות לעם ישראל כולו, ולא רק לכלים . מבחינת פשט הפסוק בהקשרו, צודק רבי זירא שהמילים "בבלה יובאו" מתייחסות לכלים שהוזכרו בפסוק הקודם, אולם אין לדחות לחלוטין את העיגון בפשט של פירושו של רב יהודה . האווירה הכללית של הפרק היא אווירה של כניעה לפני הבבלים וויתור על המאבק על ארץ ישראל . אפשר לומר שהכלים אינם אלא משל וסמל לכלל 31 שיובס במאבק וייאלץ לגלות בבלה, כפי שהתבאר בנבואותיו עם ישראל, האחרות של ירמיהו, וכפי שאכן התגשם עוד בחייו . גם חלקו השני של הפסוק, "עד יום פקדי אותם, נאֻם ה', והעליתים והשיבותים אל המקום הזה", משתמע יותר כמתייחס לבני-אדם ולא לכלים . דברי רב יהודה, "עובר בעשה", אינם מורים על קיומה של מצוות עשה מתוך תרי"ג המצוות המחייבת ישיבה בבבל . פסוק זה הוא מדברי קבלה, ובוודאי אינו במעמד של מצוות עשה מן התורה . אבל אין להתייחס לדבריו כאל מליצה בעלמא . רב יהודה סבר כפי הנראה שצו הנביא הוא צו מחייב, ואין רשות לנסות ולעלות לארץ אחרי שנגזרה גזֵרת הגלות - אם כי ל...
אל הספר