ו. מעלתם של נותני הצדקה

177 א ג ד ה ל מ ע ש ה ייתכן שהמאמר הזה מכוון גם להוראת הלכה למעשה . בשאלה מה עדיף, לתת סכום אחד גדול לנצרך אחד או לפזר אותו בין נצרכים רבים, הכריעו הפוסקים מכמה וכמה סיבות שעדיף לפזר מנות קטנות . אחת הסיבות החשובות להכרעה זו היא כמות המצוות . המצוות נמדדות גם בכמותן ולא רק באיכותן . נתינה של סכום גדול לעני אחד, היא אמנם מעשה גדול, אך הוא חד-פעמי . לעומת זאת, חלוקה לעניים ולנצרכים רבים, מחייבת פעולות רבות יותר של הנותן, מעורבות רבה יותר שלו עם נצרכים שונים, נוכחות רבה יותר של מצוַות הצדקה בחייו, כיוון שהוא נדרש לה שוב ושוב . לפיכך, דווקא הפריטה לפרוטות הרבה היא שמצטרפת לחשבון גדול . דימוי השריון מלמד גם על הכוח שיש דווקא בריבוי הפרטים - לוח מתכת גדול אחד מספק הגנה יעילה 178 פחות מלוחיות רבות המונחות זו בצד זו וזו חופה על זו . הגמרא פונה לברר מה פשר הכינוי המוזר של עולא, "משבש דרכי אמו" . אמאי קרו ליה עולא משגש ארחתיה דאימיה ? דבעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב ששת : מנין למצורע בימי ספורו שמטמא אדם ? אמר לו : הואיל ומטמא בגדים מטמא אדם . אמר ליה : דילמא טומאה בחבורים שאני, דהא הסיט נבילה ד...  אל הספר
ספריית אלינר

תבונות