מצווה אחת ושתי סוגיות

90 פ ר ק ש נ י : צ ד ק ה ו ר ו ו ח ה התלמודית בעני הבודד ובצרכיו, במגע הבלתי-אמצעי שבין הנותן למקבל, ובמערכת היחסים המתקיימת ביניהם . מי שילמד את הלכות הצדקה רק מתוך הסוגיה בכתובות, עשוי להתרשם שעניין הצדקה הוא עניין וולונטרי לחלוטין, שאין בו קיצבה ושיעור, שהוא מיוסד על רחמי הנותן ועל הצרכים של המקבל, ושאין בו חוק וסדר . הרושם הוא שכל ניסיון לכלוא אותו במשטר קצוב הוא ערעור ודיכוי של ערכי היסוד של הרחמנות האנושית הבאה לידי ביטוי במפגש בין בעל-הבית לבין העני . לעומת זאת, הסוגיה במסכת בבא בתרא משובצת בתוך פרק "השותפין" העוסק בהלכות שכנים ובסדרי הקהילה והעיר, והיא מתמקדת בצדקה כחלק מן הסדר הציבורי, בקהילת הרווחה, ובעיר המנוהלת על-פי ההלכה ותקנות הקהל . לפיכך, יש בה עיסוק מרובה בסדרי מנהל תקינים : בגבאים, בפרנסים, בבתי הדין ובדרך פעולתם . הלכות צדקה של מסכת בבא בתרא מגדירות את מוסדות הצדקה הציבוריים, את הזכאים ליהנות מהם, ואת שיעורי הקיצבאות הניתנים . בשתי הסוגיות תומכת האגדה בעקרונות ההלכתיים שבסוגיה . בכתובות, מושם דגש על המפגש ועל הקשר שבין הנותן למקבל, על כבודו של העני ועל מעמדו של בעל-...  אל הספר
ספריית אלינר

תבונות