יואב צוקרמן 188 חסן זיהה את ההזדמנות שסגיס הציג בפניו ובין השניים נוצרו יחסי אמון הדוקים . הם החליטו לשתף פעולה, במאמץ למקסם את התועלת הצפויה לחברת הנמל ולעובדיה מהעברת הנמל מידיה של הממשלה לבעלות פרטית . חסן הבין את האתגרים שעמדו בפניו של סגיס וסייע לו בהתמודדות מול הרגולטורים במשרדי הממשלה השונים, באמצעות קשריו הפוליטיים הענפים . סגיס השתדל להיענות לבקשותיו של חסן, הנוגעות לעבודה השוטפת בנמל, באופן שהביא לביצור מעמדו . היתה זו שעתו היפה של אלון חסן . סגיס לא נבהל מעוצמתו של חסן אלא להפך, הוא האמין כי עוצמה זו חיונית על מנת לאפשר לחסן להוביל מהלך היסטורי של הפרטה בנמל אשדוד . חסן מצדו האמין באמת ובתמים שנמל אשדוד הוא נכס אשר שייך קודם כול לעובדי הנמל ורק אחר כך לממשלה . העובדה שמבחינה משפטית, נמל אשדוד רשום ברשם החברות כחברה בע"מ שמאה אחוז ממניותיה שייכות לממשלת ישראל היתה בעיני חסן וחבריו עניין טכני בלבד, שאין בינו לבין המציאות דבר וחצי דבר, שכן בפועל שלטו העובדים בשטח ולא מאתמול . עוד כנער צעיר נהג חסן, כמו יתר בני העובדים בנמל, לבלות בשבתות ובחגים בנמל עם משפחתו בעוד אביו, מזכיר וע...
אל הספר