178 ענת צור מהלאל המקרה הקאנוני של פרויד מתולדותיה של נוירוזת ילדות משנת ,1918 לצד הממואר שכתב גיבור אותו תיאור מקרה, סרגיי פנקייב הידוע בכינויו "איש הזאבים" ( 1971 Gardiner ) . הקריאה המוצעת מתמקדת במארג המורכב של משמעויות המגולם במעשה הרמת המסך . פרויד פירש את הסימפטום הנוירוטי שממנו סובל המטופל, של המסך הנראה מול עיניו, כשִחזור של הולדתו בתוך השילייה, Glückshaube בגרמנית, שמשמעותה המילולית "כיפת מזל" . המסך מוצג כאובייקט אמביוולנטי הן עבור פרויד והן עבור המטופל ; שניהם אמנם מצאו את האפשרות לגילוי האמת מפתה, אך בה-בעת לא הפסיקו להטיל ספק בקיומה של אמת כזו ובאפשרות לגלותה כשלעצמה ולחשוף אותה כולה . עבור פרויד, הפסיכואנליזה ייצגה במידה רבה את תהליך הסרת המסך מעל לאמת הנסתרת, אך המטופל המכונה "איש הזאבים" נותר עבורו, על אף ההיכרות רבת-השנים, חידה בלתי ניתנת לפענוח . פנקייב, בכרך שהוקדש לסיפורו של איש הזאבים, יצר טקסט אוטוביוגרפי שבאופן מכוון נמנע מלספר את סיפורו של המטופל ובכך פועל בפועל להצגת סיפורו כסיפור המסופר מבעד למסך . דיון בפרדוקס המגולם בהרמת המסך נשען על ההבחנה שעשה בנימין בין...
אל הספר