151 אנליזה מן העֵבר האחר היקסמות ונפרדות ביחסי ההעברה בפתח הדבר לספר מדגיש דורסי את ההערצה העמוקה והמוחלטת שרחש לפרויד עוד טרם המפגש עימו ואשר נמשכה כל חייו : "הייתי מודע מאוד לכך שראיתי בזיגמונד פרויד את אחד האנשים האדירים ביותר בענף רפואי שאליו השתייכתי בכלל וללא כל תחרות בתחום בריאות הנפש בפרט . עובדת היותי מעריץ גיבורים מגיל צעיר סייעה לי לפתח מוכנות יוצאת דופן ליטול את ההזדמנות המרגשת לעבוד עם הנערץ עליי מכול . הייתי אמנם מלא בפחד, אך אמיץ מספיק כדי לראות מה אוכל לעשות עם הגאונות המושלמת הזו" ( ibid, xvi ) . הערצתו לפרויד, אשר לתחושתו גם בדיעבד "נמצאת מתחת כל מחשבה או הרגשה שלי בזמן עבודתי האנליטית", היא זו שנתנה לו את אומץ הלב לפנות לפרויד לאנליזה, ואומץ לב אף גדול מכך נדרש ממנו על מנת לכתוב ממואר על אודותיו . דורסי כותב שמזה זמן רב רצה, "להציג את התקופה מלאת האירועים והמטלטלת" של האנליזה, אך לא חש ראוי לכך, הו, האפשרות שארגיש מסוגל לכתוב יצירת מופת של התבוננות עצמית מדויקת, תבונית ומזוקקת, שתהיה ראויה לחוויות הפסיכואנליטיות המרתקות שלי, שהפכתי לשלי, בחיים שלי בווינה שלי . מעולם ...
אל הספר