75 אנליזה מן העֵבר האחר כביטוי ליופי נשגב ( 68 - 67 1847, Eckermann ) , וורטיס חותם את הממואר שלו בכאב ההיעדר : "דור חדש של פסיכיאטרים התקדמו לחזית, בלא איש להישען עליו מלבד עצמם" ( 181 1954, Wortis ) . בהמשך להבנת האלוזיה לממואר של אקרמן כעבודת אבל שעניינה ההחמצה הכרוכה במפגש האנליטי עם פרויד, שבו לא יכלו להתממש משאלות הלב ביחס לדמות אב מיטיבה, ניתן להבין את האלוזיה הסמויה לתיאור המקרה של פרויד על אודות דורה כביטוי נסתר של משאלת לב דומה - רצונו של המטופל להתמקם במרכז חיי הנפש של האנליטיקאי, כפי שבא לידי ביטוי למשל בכתיבת תיאור מקרה על אודותיו . ההשקעה הנפשית הרבה שמזמנת הכתיבה, על תהליכי העיבוד והתרגום הכלולים בה ובדמות הראשית בטקסט, עשויה להיחוות כמימוש של משאלה מסוג זה . החמצה ומפגש להרף-עין הממואר של וורטיס, על היבטיו הגלויים והסמויים, מבטא נרטיב של החמצה . ברובד הגלוי, באופן טרגי-קומי מוצג מפגש בין מטפל, אנליטיקאי בעל שם אך שמרן ויהיר המחזיק הנחות תיאורטיות מופרכות, לבין מטופל נורמטיבי שאינו מאמין בהנחות של מטפלו ואינו סקרן לחקור את הלא מודע שלו אלא את הסתירות הפנימיות של מטפלו . ...
אל הספר