"מרגעי זעמו של הרצל" – ציוניותו של אביגדור המאירי ויהדות הונגריה בתחילת המאה העשרים

מרים נייגר [ 42 ] 3 ונחשב אחד מחמשת המודרניסטים הראשונים בשירה העברית בארץ-ישראל ומראשוני המשתמשים בהגייה ספרדית בשירה . המאירי גדל באחוזת סבו, ושם למד עברית ולימודי קודש . לפני מלחמת-העולם הראשונה הוא עבד כעיתונאי וכעורך בעיתונים ובכתבי-עת הונגריים ויהודיים ( מה שהיה 4 ) , והתחיל לפרסם שירה בעברית . במקביל לרקעו העברי, היה המאירי אז, כידוע, היינו הך מעורה גם בחיי התרבות ההונגרית . הוא היה מקורב לחבורת המודרניסטים ההונגרים שנקראה קבוצת ״המערב״ ( Nyugat ) , ובעיקר למשורר אנדרה אדי ( Endre Ady ) – גדול המודרניסטים ההונגרים – שעימו היה מיודד, ואף תרגם משיריו לעברית . במלחמת- העולם הראשונה הוא שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי ונפל בשבי הרוסי ( 6 9 ? ) . בעקבות מהפכת 7 9 , ולאחר מסע ייסורים בין מחנות שבויים, השתחרר המאירי והגיע לאודסה, שם חבר לביאליק ולחבורת הסופרים שסביבו, אשר קיבלוהו בזרועות פתוחות . זיכרונותיו מאותה תקופה תועדו בספריו, ומהווים את מיטב ספרות המלחמה בעברית . ״השגעון הגדול״ היה אחד מהם, והיה גם הרומן הדוקומנטרי הראשון בעברית ורב-המכר 5 בשנת 92 עלה המאירי לארץ במסגרת קבוצת הסו...  אל הספר