פרק י : מעלת עם ישראל ועליונותו הנצחית 3 כמי שלמענו נברא העולם, כבר ראינו לעיל, כולל זכותו על ארץ ישראל כי בו בחר ה׳ מכל האומות . ואלה יתר פתיחותיו : ״ואלה שמות בני ישראל״ ( שמות א, א ) – אף על פי שמנאן בחייהם בשמותם, חזר ומנאן לאחר מיתתם, להודיע חבתם, שנמשלו לכוכבים . . . ״ויקרא אל משה״ ( ויקרא א, א ) – לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווּיִים קדמה קריאה לשון חבה . . . אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה . . . ״וידבר . . . במדבר סיני באֹהל מועד באחד לחדש השני״ ( במדבר א, א ) – מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה . . . ״אלה הדברים״ ( דברים א, א ) – לפי שהן דברי תוכחות . . . לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל . כשם שהפוגע באהובו של אדם כאילו פגע בו עצמו, כך גם הפוגעים בישראל נחשבים לשונאי ה׳ : ״ויָנֻסוּמשנאיך – אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם״ ( בפירושו לבמדבר י, לה ) . רש״י חזר על רעיון זה לא רק בפירושו למקרא, אלא גם בפיוטיו, בפירושיו לתלמוד ובמיוחד בפירושו לשיר השירים . בפירושו למגילה זו הדגיש שאהבת הקב״ה לעם ישראל עומדת בעינה ...
אל הספר