מלכות שלמה

פרק ה : רתיעה מקירבה אל נוכרים 18 מבחינת משמעותו הלאומית במקרא כולו : ״כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת [ = ירושלים ] למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני״ ( ירמיהו לב, לא ) . משמעות הכתוב היא כי כבר מיום בנייתה של ירושלים היא היתה מלאת חטאים ועוונות שהעלו את חמתו של ה׳ עד כדי ההחלטה להסיר את ירושלים מעל פניו . המשך הכתוב הוא : ״על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעִסני . . . ויפנו אלי עֹרף ולא פנים״ . לכאורה יש כאן ביקורת גם כלפי המלך דוד, שהרי בפועל הוא בנה את ירושלים כעיר הבירה של ממלכת ישראל . כלום ייתכן שכבר בימיו נעשו בה מעשי תועבה ? רש״י פירש שאין להבין את הלשון ״למן היום אשר בנו אותה״ כפשוטה, שהרי לא ייתכן שדוד המלך, נעים זמירות ישראל, יאפשר עוונות כה קשים כמצוין בכתוב, ומה עוד שהמקדש טרם נבנה בזמנו . רש״י פירש ״למן היום אשר בנו אותה – ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה״, כלומר נישואיו לבת פרעה הביאו בסופו של דבר לחמת ה׳ ולחורבן ירושלים, אף על פי שלדעת חז״ל, שרש״י הכירה היטב, שלמה 15 ועדיין הנישואין הללו גרמו לחורבן ירושלים . רש״י הלך בפירושו זה גייר אות...  אל הספר