חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 153 מוסקט במאה ה- 6 לספירה והחל מהמאה ה- הוא היה בושם מוכר למדי באירופה . מהמקורות ההיסטוריים של ימי הביניים עולה שהיה מוצר חשוב במסחר באזור הים 0 לעומת זאת, במאה ה- מוסר הנוסע היהודי רבי משה פוריית מפראג כי התיכון . אגוזי מוסקט אינם שכיחים בשווקי ירושלים : ״בשמים לכל מיניהם מצויים ובזול וקל להשיגם, אך ניצני מושקט אינם שכיחים״ . רבי שמואל בן יוסף ישועה, שחי ופעל בעיר עדן במאה ה- 9 , מוסר כי הנשים כותשות את האגוז ומערבבות את האבקה הריחנית בבשמים שלהן : ״ג״ז אטיב [ . . . ] הנשים כותשים ומערבים אותו עם תמרוקיהם והוא טעמו וריחו חד וחריף ומבושם״ . אגוז מוסקט – מימין : ענף, פרי, מעטה והזרע המשמש בושם ותבלין . משמאל : האגוז בחיבור אירופאי מימי הביניים ברכתו של אגוז המוסקט ברכתו של אגוז המוסקט נידונה בספרות ההלכה של ימי-הביניים . אחד הדיונים הראשונים בסוגיה מופיע בחיבור ברכות המהר״ם לרבי מאיר בן ברוך מרוטנבורג ( גרמניה, - 9 לערך ) , מחשובי הפוסקים באשכנז וסמכות הלכתית לדורות שלאחריו . כאמור לעיל, במאה ה- כבר היה אגוז מוסקט מוכר באירופה ויש להניח 0 על הסחר באגוזי מוסק...
אל הספר