ד. מן הספר אל המציאות

248 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד מלבד הפיקוח המתמיד על לימודם של ילדיה, האישה אחראית, על פי הרב, להמרצת בעלה ללמוד תורה . הרב מדריך את האישה כיצד עליה לבצע משימה זו : ׳תיתן לו לישון בתחילת הלילה, ותעוררהו בעלות השחר . תדליק לו האור, ותרתיח הקפה, תכין לו ספריו ותשרתהו בכל הנחוץ לו [ . . . ] כדי שיעסוק בתורתו׳ ( שם ) . ומה יהא שכרה ? על כך משיב הרב : ׳בזמן אשר יינתן השכר לבריות בעולם הבא, יאמר הבורא תנו לזאת האישה שכר המשנה והגמרא, שכר הזוהר והתיקונים [ . . . ] ואם תאמר האישה : קוני וריבוני, מימי לא למדתי, ולא אדע מה כתוב בהם [ . . . ] ישיב לה : בעלך ובנייך למדו, ואת עזרת להם [ . . . ] ( עמ׳ 9 - 9 ) . כפי שכבר נאמר, אין לקרוא דברים אלו במנותק מהקשרם התרבותי, שכן הרי״ח ביקש לקדם שיח של מתן אחריות ושותפות מלאה לאישה בהצלחת התא המשפחתי כולו בחומר וברוח ואף בניהול ובהובלה שלו, ולא לראות בה משרתת או בעלת מעמד שולי ונחות . בספר משתקפים גם אופני הקיום של מנהגים ומצוות בשבתות ובחגים על ידי הנשים, כגון העובדה שנשים בבגדאד הקפידו לשמוע תקיעת שופר בבית הכנסת . היו אף נשים מעטות שנהגו ליטול ארבעת ה...  אל הספר