230 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד הסיפורים והמשלים הם אמצעים פואטיים-רטוריים אידיאליים להעברת ידע וערכי מוסר לקהל הנמענות . שלוש הדוגמאות משמשות כמדיום תקשורתי פונקציונלי במטרה לרכוש את אהדת הנמענות, כדי שיקבלו על עצמן את התפקיד שמייעד להן הרי״ח – שימור מורשת האתוס התרבותי . בחינת הסיפורים בספר חוקי הנשים בכלים ספרותיים מצביעה על כך כי מרבית הסיפורים הם נרטיבים קצרים העומדים במצב כמעט פרגמנטרי . העלילה חד-קווית ומצומצמת ואין מקום לתיאורים רבים ולהתפתחויות מרובות . לעיתים אין בסיפור תיאור של התרחשות קונקרטית, והעלילה מתממשת בתודעת הנמענים באמצעות דברי הדמויות . מספר הדמויות בסיפורים אלו מצומצם, ובכולם מופיעות דמויות נשים כדי ליצור הזדהות בקרב קהל הנמענות . הסיפור מציג סיטואציות מעולמה של האישה – תיאור חיי היום-יום, דאגות וחששות, תוך שהוא מייעץ ומדריך . עמדת הכותב היא על פי רוב אמפתית ומזדהה, ורק במקרים בודדים ננקטת עמדה מבקרת ושופטת . מדי פעם מוצגות דמויות אקזמפלריות של אימהות מייסדות מן המקורות, כגון רחל אשתו של ר׳ עקיבא, בת-שבע אמו של שלמה ועוד . הדמויות מאופיינות באפיון ישיר קצר ומגמ...
אל הספר