יסודות אידאיים בסיפורי הרי״ח | 185 מול ארי זועם . האיש העליון המייצג את השכינה הוא זה שפועל באופן ממשי . לחיזוק דבריו הרי״ח מציין מצוות שפעולתן נראית לכאורה לא הגיונית, כגון נענוע לולב, תשליך, תקיעת שופר וכדומה הנראות כפועל דמיוני למטה, אך כנגדן נעשות הפעולות הממשיות למעלה . לפיכך טוען הרי״ח שאין לאדם שכר שלם על פעולות שנחשבות לדמיוניות, והשכר השלם שנותן ה׳ על פעולות אלו בעולם הבא הוא בגדר חסד . תפיסה זו של הרי״ח אינה סותרת את הרעיון שפתחנו בו בדבר כוח השפעתן של פעולות האדם בעולם, אולם מטרתה לראות את הדברים מנקודת מבט הממוקמת על הגבול שבין התאוצנטרי לאנתרופוצנטרי . היינו, אל לו לאדם לחשוב כאילו יש בכוחו לפעול בעולמות עליונים, אלא יש לראות במעשה האנושי פעולה סימבולית בלבד, אף שהשפעתה גדולה . על פי החסידות, היוצר רצה שיצוריו יחושו גם את האשליה העולמית כי הם עצמם בוראים את הטוב במעשיהם הטובים, ורמח״ל בספרו קל״ח פתחי חכמה כותב : ׳רצה מקור הטוב שכל היוצא ומסתעף ממנו יראה עצמו בתור מקור 50 יש כאן בסופו של דבר עמדה פרדוקסלית, שלא ניתן להביעה ולא רק בתור מקבל׳ . באמצעי הלשון וגם ההיגיון אינו י...
אל הספר