18 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד ב . מעמד הכינוס ומטרתו – בסיפור העממי המניע להתכנסות הוא התבוננות מפוכחת בחיים, במצבים אנושיים ( human condition ) , ואילו הסיפור בדרשה הוא מושא של הדרשה ונבחן על פי היענותו למערך הדת ולקטגוריות שלה, כאשר המטרה היא להעמיד נורמות לפי מערכת דתית חברתית מוגדרת, ובעיקר להניע לעשייה בהתאם לנורמות אלו . ג . מבחינת ההקשר – בסיפור העממי הסיפור עומד במרכז, ואילו בדרשה הסיפור משובץ במרחב של הדרשה ונע למקום צדדי יותר, ככלי עזר לדרשה . על פי רוב הסיפור תמציתי וכולל בעיקר פרטים החיוניים לתכלית הסיפור, שהיא התכלית המוסרית הנורמטיבית . ד . מבחינת הלשון – המשלב הלשוני בסיפור העממי הוא פשוט ותואם את התרבות העממית והמבנים המהלכים בעם, ואילו הסיפור המשולב בדרשה הוא על פי רוב בעל משלב לשוני גבוה יותר המושפע מסגנונו של הדרשן . חומרי הסיפור שהושאלו מן הסיפור העממי והועתקו אל המערכת החדשה של הדרשה עוברים שינויים תמטיים ומבניים ולא רק לשוניים . יש לציין כי ההבדלים שבין שתי מסגרות אלה יוצרים ז׳אנרים שונים : לסיפור המשובץ בדרשה יש מגמה טלאולוגית המכתיבה ומארגנת את חומרי הסיפור, ...
אל הספר