הפוליטיקה של סיפור נסיעתו של ר׳ נחמן מברסלב לארץ- ישראל | 55 את הטקסטואליות של הנסיעה לארץ-ישראל של ר׳ נחמן אפשר לאפיין באותה דרך שבה הגדיר ז׳ק רנסייר את סיפור מסעם של השליחים ב ברית החדשה כתהליך של יצירת זהות באמצעות מִרְחוּב בבשר של המרחב הפיזי ובגוף של הנוסע . מסעם של השליחים מירושלים לטבריה שבגליל ( במצוות מלאך תחייתו של ישו, המכוון אותם למקום שבו כבר הקדים אותם ישו ) הופך את הטקסט של הבשורה לאמיתי מתוך עצמו, בעצבו את המיפוי של ׳שָם׳ [ טבריה ] כ׳כאן׳ [ ירושלים ] כדרך להפוך את הבשר למילים ולהעניק משמעות לבשר . המילה החיה שהנוסע פוגש נכתבת בבשר של הדברים, כלומר, בעצם מסגורו של הנוף הפיזי . המילה נכתבת ׳כאן׳ ( המקום בגולה שבו כתב ר׳ נתן את סיפור הנסיעה ) , אבל היא נראית ומוחשת בתנאי שהנוסע ייסע 15 ל׳שם׳ ( ארץ-ישראל ) ויצביע בה על המרחב שבו יגלה ארץ חדשה . סיפור הנסיעה של ר׳ נחמן הוא גם חלק ממסורת מן המאה השבע-עשרה של כתיבה בעברית וביידיש על מסעות לארץ-ישראל, אשר שלמה ברגר תיאר את הגלותיות שלה 15 אכן, בתורה עח של ליקוטי מוהר״ן כתחליף טקסטואלי לביקור פיזי בארץ-ישראל . תנינא מציין ר׳ נחמ...
אל הספר