מיסוּד תעודת הבגרות בארץ ישראל 143 בדרגה של שנת לימודים אחת לעומת הדרגה של בחינת הבגרות החיצונית . בקיץ 1929 חדלה הממשלה מהכרתה בתעודת הבגרות ודרשה מהתיכונים להגיע להסדר עם המועצה להשכלה גבוהה לקיום בחינות חיצוניות . מנהלי בתי הספר התיכוניים התחבטו בשאלה אם להמשיך במסורת החינוך הלאומית, שכחלק ממנה מתקיימות בחינות פנימיות בלבד, ללא הכרת הממשלה, או לוותר על האוטונומיה שניתנה להם ולקבל את דרישות מחלקת החינוך המנדטורית לקיום בחינה חיצונית שאינה תואמת את תוכני הלימוד העבריים . הדיונים בנושא הגיעו לכדי הסכמות, אולם שיקולים פדגוגים ומגזריים הובילו לפירוק המגעים בין מנהלי החינוך העברי לאוניברסיטה ולמחלקת החינוך הבריטית בקיץ 1930 . הנהלות התיכונים לא הטילו ספק בערכה של ההכרה האקדמית ; ואכן, שאפו כי בוגריהם ירכשו השכלה עיונית, שכן זו תפתח בפניהם דרך להמשך לימודים בכל אוניברסיטה בעולם המערבי, גם אם הדבר סותר את האידאל הציוני-חלוצי . לדברי אליעזר ריגר, שבעת משבר ההכרה שימש מפקח מטעם הזרם הכללי על בתי הספר התיכוניים, 18 הסוציולוג תכנית הלימודים הייתה גדושה סתירות פנימיות 'דלא חמימא ולא קרירא' . יונ...
אל הספר