המשרדים הארץ־ישראליים

138 ארץ מקלט מטעמה עוד לשכות מודיעין לאורך נתיב הפלגת האניות לארץ ישראל, בערים טרייסט, קושטא, בירות, אלכסנדריה, יפו וחיפה . 1 עם התחדשות ההגירה לארץ ישראל, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עלה שוב הצורך לספק למהגר היהודי מידע רלוונטי על הארץ ולסייע לו להגר אליה . בשנים 1919 - 1921 דנו בנושא זה בישיבות הוועד הפועל ובקונגרס הציוני הראשון והוחלט על הקמת המשרדים הארץ-ישראליים שיפעלו בכל ארץ שיש בה מועמדים פוטנציאליים להגירה . המשרד הארץ-ישראלי נקרא על שם ארץ המוצא, אך היה 2 המשרדים כפוף להסתדרות הציונית וקיבל הנחיות והוראות ממחלקת העלייה . הארץ-ישראליים חולקו לכמה קטגוריות : משרד ארץ-ישראלי מרכזי חלש על כמה ארצות ; משרד ארצי טיפל בענייני ההגירה במדינה אחת ; משרד מחוזי ( גלילי ) היה סניף של המשרד המרכזי או הארצי וטיפל בענייני ההגירה במחוז אחד ; המשרדים החופיים קמו בערי חוף מרכזיות שמהן הפליגו המהגרים לארץ ישראל . הגבולות הטריטוריאליים של פעילות המשרדים נקבעו על ידי מחלקת העלייה ובמדינה שהיו בה יותר משני משרדים הוגדר אחד מהם משרד מרכזי . 3 תרשים 12 : הפיזור הגאוגרפי של המשרדים הארץ-ישראליים 1 על לש...  אל הספר